לרפא את הלב שלי, דרך הגוף


אני זוכרת שבגיל מאוד צעיר שאלתי את עצמי שאלות כמו ״מה אני עושה פה בחיים האלה״, ״מי אני?״ ו״מה הקטע עם כל זה?״. לא קיבלתי תשובות מהסובבים אותי אז פניתי לספרים, מהם הבנתי שיש קבוצה גדולה של אנשים שחוקרים את התחום הזה; חקר החיים או חקר הקיום. גיליתי את אושו שדיבר על מדיטציה וחיבור לגוף והתחלתי לספוג מידע למיינד. הגעתי בסופו של דבר להילינג, שם כל המידע שצברתי הסתדר לי והתחלתי להבין, או לפחות חשבתי שהתחלתי להבין, איך המערכת האנרגטית בגוף עובדת; איך מחלות נוצרות, למה אני סובלת מכאבי בטן ומיגרנות כל החיים, למה אני מתקשה עם כסף, אהבה, למה אני אף פעם לא באמת מוצאת את עצמי, מרגישה שייכת, אהובה.


למרות שלמדתי את כל הדברים האלה, ואפילו הבנתי אותם, החיים שלי לא ממש השתפרו לטובה כמו שהבטיחו לי כשסיפרו לי על התעוררות ואושר. זה בגלל שהידע היה בראש, לא בגוף, לא בלב. את כל הידע שצברתי, הורדתי לתוך הגוף שלי רק בשנה האחרונה, בעזרת היוגה בעירום של נימו והתרגולים הפיזיים ששילבתי אל תוך המסע התודעתי שלי (אי אפשר ממש לקרוא לזה ״מסע רוחני״, זה לא יהיה מדויק. מדובר במסע אל תוך התודעה, תת מודע ולבסוף במסע אל תוך הלב, אל תוך הכל והאין כלום. מסע תודעתי יותר מתאים). רק כשהתחלתי לעבוד עם הגוף, התחלתי להבין את כל הדברים שלמדתי במהלך השנים, אבל באמת. התחלתי להבין מה זה מדיטציה, איך להשתמש בנשימות, בתחושות בגוף, בשרירים בגוף, בגמישות, בתנועה. התחלתי להרגיש את הגוף שלי, מבפנים ומבחוץ, להיות בשקט עם הגוף, לנשום ולתת לתחושות להעלות. למדתי לחבר בין הגוף הרגשי, האנרגטי והפיזי שלי לתודעה, למיינד.