״אני מדהימה וכל גבר שיהיה איתי, יזכה״


אתמול פתאום חשבתי על המשפט הזה


כעקרון, זהו משפט ש״אסור״ב תכלית האיסור לאישה להגיד!

שחס וחלילה לא ״תעוף על עצמה״ אבל אני מומאת עת עצמי אומרת אותו הרבה לאחרונה ומקבלת פרצופים עקומים בתגובה. אני מנסה להבין למה, למה אסור לי לעוף על עצמי?! ומה כל כך לא תקין במשפט הזה?



״אני מדהימה״…… פעם בחיים לא הייתי אומרת דבר כזה על עצמי. כי אישה לא אמורה להגיד או לחשוב עלעצמה כמדהימה. זה לא צנוע, זה לא מכובד וזה מתנשא ומתלהב. אבל, האם כל זה באמת נכון? האם אני לאשואפת למעשה כן להרגיש מדהימה עם מי שאני? אז למה אני מרגישה כל כך רע שאני אומרת לאנשים אחריםשאני חושבת שאני מדהימה? למה אני מתנצלת על זה עדיין עד היום?



לאישה אסור להרגיש מדהימה, כי אם היא מדהימה כבר עכשיו, לא תהיה לה סיבה לקנות בגדים, איפור, ללכת לעשות ניתוח אף, ניתוח ציצי, צבוע את השיער, לעשות שעווה, להתאפר ובכללי לשפר את עצמה בכל דרךאפשרית. אם אני כבר מדהימה, אין לי מה לתקן ואז אני לא רווחית כחלק מהחברה הקפטיליסטית שלנו.





אבל בתכלס? אין סיבה שכל אישה בעולם הזה לא תאהב את עצמה בדיוק כמו שהיא. יש נשים בכל הגדליםוהצורות, זה לא הופך אף אחת ליותר טובה מהשנייה, רק שונה וייחודית. ובכל זאת, אנחנו כולנו רוצות להיראותא