הכאב הנשי הקולקטיבי-שלי


התרגול השבוע היה מאוד נקבי באנרגיה שלו ובתדר שהוא העביר, והתחברתי דרכו לאנרגיה הנקבית שבתוכי של האלה, אמה אדמה, האימא הגדולה…. יש הרבה ייצוגים לאנרגיה הזו אבל בגדול, היא מרגישה לי בעיקר אנרגיה של הכלה, חמלה, רוך, עדינות, ריקוד, שובבות, שמחה, אמפתיה...אנרגיה של אימא, ילדה ומאהבת, מאוזנים בהרמוניה מלאה. לקראת הסוף, שמעתי בכי של אישה בחדר וזה מיד הציף בי כאב פתאומי, שלי כאישה ובשיקוף של זה לעולם החיצוני, הכאב של כל הנשים שחוות עד היום אלימות על בסיס יום יומי וכל הנשים לאורך ההיסטוריה שחוו אלימות, בצורות רבות ומגוונות. המחשבה הבאה שלי הייתה ״כל האימהות…..״ ופרץ של בכי יצא מתוכי. לא יכלתי להפסיק לבכות ורק ראיתי תמונות מהעבר, של כל הנשים, שהפכו לאימהות, שחיו חיים פיזיים קשים, לא בטוחים, לא יציבים ולא אוהבים, בלשון המעטה.


אחרי התרגול נזכרתי, שהייתי פעם פמיניסטית אדוקה, אפשר לומר שכעסתי על כל הגברים בעולם למעשה, בעקבות היסטוריה לא ורודה עם גברים מילדות ועד לא מזמן. היום אני מבינה, שזה גם שיקף מערכת יחסים שהייתה לי עם אבא שלי, כמקור הפגיעה הרגשית שלי מול גברים ואני עושה על זה הרבה עבודה עם עצמי. לאורך השנים מצאתי שאני באותו הלופ עם גברים דומים שוב ושוב ולא ידעתי איך להפסיק את זה. לקח לי זמן להבין שכל עוד אני מתעסקת בדברים חיצוניים לי, שום דבר לא באמת משתנה אבל כשהבנתי, החלטתי לעבוד על מקור הבעיה, בתוכי.






למדתי דרך העבודה העצמית עם הילדה הפנימית שבי, מה זה חמלה. למדתי גם לדמיין את כל האנשים שאני רואה כילדים קטנים וחמודים. הבנתי שנסיבות החיים אולי לא תמיד הכי פייריות, אבל כל דבר שקורה לנו או שא