הרבה אנשים שאני מדברת איתם, עשו עבודה תודעתית, למדו מדיטציה ואפילו לימדו לטפל ב-nlp או בשיטה כזו או אחרת ועדיין, משהו חסר להם, הם עדיין לא מרגישים את האושר הזה שכולם מדברים עליו והם עדיין, לא ממשים את הפוטנציאל המיני שלהם עד הסוף. אני מעריכה ומכבדת כל אדם שעושה כל סוג של עבודה למען ההתעוררות התודעתית שלו, בין אם זה מדיטציה, סדנאות התפתחות אישית, סאטיה, הומניקיישן...... כל סוג של עבודה כזו היא מבורכת, באמת, אבל! וזה אבל גדול, במרבית המקרים, המקומות האלה מלמדים עד גבול מסוים והגבול הזה הוא בדרך כלל, עד המיניות או, עד החסימות הרגשיות העמוקות ביותר שלנו.
בסדנאות טנטרה אכן מדברים ועוסקים במיניות אבל שוב, בלי עבודה סביב הרגש. במרבית המקומות בהם עושים עבודה תודעתית, לא נוגעים בתחום הזה מאחר והוא נחשב ל״מסוכן״, ״בעייתי״ ו״קרוב מידי לגבול״ והם מעדיפים לא להתעסק בזה, לא עם אחרים ולא עם עצמם. לפי מה שאני למדתי בשנים האחרונות, העבודה על המיניות כולה סובבת סביב העבודה עם הילד או הילדה הפנימיים שלנו וגם פה, מדובר בסוג עבודה שלא הרבה רוצים להתעסק בו אבל, אני עוסקת במפגשים האישיים בעיקר בו. אסביר למה ולמה זו עבודה כל כך חשובה.
מרגיש/ה שאין לך מספיק שליטה בחיים שלך?
הרבה מאיתנו מרגישים שלפעמים, אין לנו שליטה על החיים שלנו, על הרגשות שלנו או על המיניות שלנו וזה יכול להטריף לנו את הקופסא. הסיבה לכך שאנחנו מרגישים כל כך חסרי שליטה, היא שאנחנו באמת לא אלה בשליטה כי הילד או הילדה הפנימיים שלנו, הם אלה השולטים על המעשים, מחשבות ורגשות שלנו במהלך היום ובזמן חלוויות מיניות.
איך זה יכול להיות? ובכן, הילד או ילדה הפנימיים שלנו נמצאים איתנו תמיד, הם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממי שאנחנו היום כמבוגרים ואם הם פצועים, כואבים או עצובים, זה משפיע באופן ישיר על המרגש, התנהגות ותגובות שלנו ביום יום.
הילד או ילדה הפנימיים שלנו, לרוב, מונעים מרגשות כמו כעס, קנאה, תסכול, חוסר הבנה, בושה ואשמה והרגשות הללו, הם אלה המנהלים את ההתנהגות שלנו, בעזרתם אנחנו לוקחים החלטות ומתנהלים בחיינו כבוגרים מביני עניין, עלק, אבל למעשה אנחנו נותנים את מרבית השליטה לילד או ילדה שבנו וזה לרוב, יוצר כאוס בחיים האישיים שלנו ובפרט, בחיים המיניים שלנו.
איך זה משפיע על המיניות שלנו?
אם אני כועס על אימא שלי שהיא לא אהבה כמו שצריך, ולא הרגשתי ממנה אהבה מפרגנת ומכילה, יש מצב שכל החיים אנסה למצוא את האהבה הנשית הזו מנשים אחרות, בצורת סקס כי בסקס אנחנו מרגישים הכי נאהבים שיש. ככה יש גברים רבים שעוברים מאישה אחת לאישה אחרת, בלי להרגיש סיפוק בכלל, הם מחפשים להרגיש אהבה אימהית אבל לא מוצאים אותה בחוויות המיניות החטופות ובסופו של דבר מגיעים לגיל 40 מרוקנים רגשית, פיזית ואנרגטית ואובדי עצות. באותה המידה, יש נשים רבות כמוני למשל, שלא קיבלו את האהבה שהן רצו לקבל מאבא שלהן ושנותנות את הגוף שלהן שוב ושוב בתקווה להרגיש נאהבת על ידי הגבר הזה או הבא, אבל בגלל שהאהבה בדרך כלל לא מגיעה במפגשי מין החטופים הללו, אנחנו מסתובבות בעולם לא מסופקות. לא מאושרות ולא שמחות בכלל.
זו רק דוגמא אחת להשפעה שיש לילד או ילדה הפנימיים שלנו על ההתנהלות המינית שלנו בחיינו הבוגרים ועל החיים שלנו בכלל, ולכן עד שלא נרפא את הילד או ילדה, עד שלא נתחיל לדבר איתם, לעבוד איתם בצורה קבועה, לאהוב אותם בדיוק כמו שהם ולהביא לזכרונות העבר שלנו אהבה, חמלה, מחילה והודיה, כנראה שלא נצליח ליהנות מסקס או מהחיים בכלל, מעבר למה שהצלחנו עד היום.
חסימת ילדות שהייתה לי
אני מרשה לעצמי לעבוד עם אנשים, כי כבר ניקיתי כל כך הרבה מהילדות, כבר יצרתי קשר חדש ואוהב עם הילדה שבתוכי ואני לומדת ליצור קשרים וחברויות עם ילדים פנימיים של אנשים אחרים. זה תהליך מדהים ומופלא ולכן בחרתי לעזור לאחרים לעבור אותו גם. לאחרונה שוב צצה לי חסימה רגשית קשה, שקשורה להרגל שלי כל הזמן לרצות גברים, לעשות או להגיד דברים שיימצאו חן בעיניהם כדי שהם יאהבו אותי, למרות שאלו הם בכלל לא דברים שאני מסכימה איתם או חושבת אותם.
זה קשור כמובן לרצון שלי לקבל אהבה מאבא עוד כשהייתי קטנה, לחוסר היכולת שלו באמת לאהוב ולהרגל שפיתחת שכשאני עושה או אומרת משהו שהוא אוהב, הוא נותן לי יחס וקצת חום וכשאני מעצבנת אותו, הוא צועק ורע אליי. למדתי לעשות הכל כדי שהוא יהיה מרוצה ממני ולא יכעס, וככה גם למדתי להתנהל מול גברים בכל חיי הבוגרים. עם הזמן, ככל שלמדתי לאהוב את עצמי יותר ויותר, הבנתי שלא באמת איכפת לי אם גברים אוהבים אותי או לא, כל עוד אני נשארת נאמנה לעצמי ואוהבת את עצמי, אני לא מוכנה לשנות את עצמי בשביל אף אחד!!!
שיעור חשוב שאני עובדת עליו עם נשים רבות ואני יכולה לעבוד איתן עליו, רק כי אני חוויתי את זה בעצמי על בשרי וריפאתי את הפצע הזה, אני עדיין מרפאה אותו לאט לאט, חוויה חווהי, זיכרון זיכרון.
אז, איך עושים את העבודה הזו?
כדי להתפתח קדימה, להתחבר לעצמינו ולגוף שלנו, עלינו לעבור ריפוי עם הילד או ילדה הפנימיים שיש בתוך כל אחת ואחד מאיתנו. מדובר בעבודה לא פשוטה, לא קלה ולא כזו נעימה אבל היא שווה כל רגע של כאב או עצב כי ברגע שאנחנו מנקים ומרפאים את הילד או ילדה שבתוכנו, אנחנו יכולים באמת להתחיל להביא לחיים שלנו יותר מודעות גם ברגשות וגם בגוף.
אני מאמינה שעבודה עם הילד או ילדה הפנימיים הם הכרחים לכל מי שרוצה להרגיש יותר, גם פיזית וגם רגשית, ואני עובדת במפגשים אישיים עם גברים ונשים שרוצים לעשות את העבודה הזו מתוך האמוונה, שכל אחד ואחת יכולים לעשות את זה ולחיות חיים מאושרים, מספקים ומענגים יותר. לא שווה לנסות?
