הילדה המכוערת שבתוכי

בתוך תוכי יש ילדה קטנה ולא מושכת שמרגישה דחויה ולא אהובה. אני יודעת, זה מוזר, אני הרי נראית שמחה ויש לי גוף מדהים אז למה שאני ארגיש כמו ילדה מכוערת מבפנים?! זו שאלה שהעסיקה אותי שנים רבות, במיוחד לאור הפער בין איך שאחרים רואים אותי לבין איך אני הרגשתי בתוכי. לא משנה כמה החמיאו או אמרו לי שאני יפה, עדיין איפשהו עמוק עמוק הרגשתי כמו אותה הילדה המכוערת מחטיבת הביניים שלא משכה את הבנים בכלל. הסתובבתי אז בטירשטים גדולים, שיער אסוף אחורה עם גל, הייתי שטוחה לחלוטין בלי ציצי בכלל, רגליים רזות מידי וארוכות מידי ואף בן לא רצה להתנשק איתי.


אבל הסיפור לא כל כך פשוט והוא לא מתחיל שם. האמת היא, שכשהייתי בחטיבת הביניים, ההורים שלי פחות ופחות תפקדו כהורים והרגשתי לבד בעולם. הייתי מספרת לחברות שלי שאני לא אוהבת את ההורים שלי ושמותר לי לא לאהוב אותם, למרות שהם הביאו אותי לעולם. הם פחות ופחות השקיעו או התעניינו בי וככל שהם התעניינו בי פחות, כך הרגשתי יותר ויותר מכוערת ולא מושכת. הרי אם ההורים שלי לא אוהבים אותי, למה שמישהו אחר יאהב? התחושה של היעדר אהבה יצרה אצלי בראש תמונה של ילדה לא רצויה. ההרגשה הזו, שאתה מרגיש לא אהוב, משפיעה לא רק על המצב הרגשי אלא גם על המצב הפיזי שלנו ואצלי, זה גרם לכך שהנשיות שלי התפתחה בגיל מאוד מאוחר.





בטח אתם שואלים, מה הקשר בין זה שהרגשת לא אהובה לבין המראה החיצוני שלך, אבל אני מאמינה שהבחוץ, הוא תמיד תמיד תמיד שיקוף של המצב הפנימי שלנו ולכן הגיוני שאם לא הרגשתי רצויה או אהובה מבחינה רגשית, גם הגוף שלי יושפע מזה. לא קיבלתי מחזור, לא התפתחתי מינית ובזמן שהבנות האחרות התחרמנו עם בנים, אני לא מצאתי בזה עניין בכלל.


כן מצאתי עניין בחברות, שסיפקו עבורי משפחה חלופית, בנות בגיל שלי שהתעניינו בי, שאלו עליי שאלות ונתנו לי המון המון אהבה. על זה אני אסירת תודה כל כך שאין מילים לתאר. כמה הכל מדויק בדיעבד, זה מטורף. כשהגעתי לתיכון, כבר חזר לי הביטחון העצמי, בזכות החברות שלי, התחלתי להרגיש יותר טוב עם עצמי ואז, גם המיניות שלי התחילה להתפתח. קיבלתי מחזור, התחלתי להרגיש תחושות מיניות בגוף ולחקור אותם עם הבנים לכיתה.


נראיתי טוב, החמיאו לי הרבה והתחלתי להאמין לכך שאני באמת אישה מושכת ומעניינת. אבל לא משנה כמה התפתחתי, כמה השתניתי מבחוץ בתוכי, עדיין הרגשתי כמו אותה הילדה המכוערת מחטיבת הביניים ובאיזהשהו מקום, עד לא מזמן, המשכתי להרגיש אותה חיה בתוכי. מה השתנה? לפני כמה שנים, התחלתי לה יחס, תשומת לב, דיברתי איתה, הסברתי לה הרבה דברים שלא הסבירו לה מעולם על החיים, על אהבה, על הגוף ועל מיניות ועם הזמן, ככל שהיא למדה והקשיבה, היא התחילה יותר