הילדה המכוערת שבתוכי

בתוך תוכי יש ילדה קטנה ולא מושכת שמרגישה דחויה ולא אהובה. אני יודעת, זה מוזר, אני הרי נראית שמחה ויש לי גוף מדהים אז למה שאני ארגיש כמו ילדה מכוערת מבפנים?! זו שאלה שהעסיקה אותי שנים רבות, במיוחד לאור הפער בין איך שאחרים רואים אותי לבין איך אני הרגשתי בתוכי. לא משנה כמה החמיאו או אמרו לי שאני יפה, עדיין איפשהו עמוק עמוק הרגשתי כמו אותה הילדה המכוערת מחטיבת הביניים שלא משכה את הבנים בכלל. הסתובבתי אז בטירשטים גדולים, שיער אסוף אחורה עם גל, הייתי שטוחה לחלוטין בלי ציצי בכלל, רגליים רזות מידי וארוכות מידי ואף בן לא רצה להתנשק איתי.


אבל הסיפור לא כל כך פשוט והוא לא מתחיל שם. האמת היא, שכשהייתי בחטיבת הביניים, ההורים שלי פחות ופחות תפקדו כהורים והרגשתי לבד בעולם. הייתי מספרת לחברות שלי שאני לא אוהבת את ההורים שלי ושמותר לי לא לאהוב אותם, למרות שהם הביאו אותי לעולם. הם פחות ופחות השקיעו או התעניינו בי וככל שהם התעניינו בי פחות, כך הרגשתי יותר ויותר מכוערת ולא מושכת. הרי אם ההורים שלי לא אוהבים אותי, למה שמישהו אחר יאהב? התחושה של היעדר אהבה יצרה אצלי בראש תמונה של ילדה לא רצויה. ההרגשה הזו, שאתה מרגיש לא אהוב, משפיעה לא רק על המצב הרגשי אלא גם על המצב הפיזי שלנו ואצלי, זה גרם לכך שהנשיות שלי התפתחה בגיל מאוד מאוחר.





בטח אתם שואלים, מה הקשר בין זה שהרגשת לא אהובה לבין המראה החיצוני שלך, אבל אני מאמינה שהבחוץ, הוא תמיד תמיד תמיד שיקוף של המצב הפנימי שלנו ולכן הגיוני שאם לא הרגשתי רצויה או אהובה מבחינה רגשית, גם הגוף שלי יושפע מזה. לא קיבלתי מחזור, לא התפתחתי מינית ובזמן שהבנות האחרות התחרמנו עם בנים, אני לא מצאתי בזה עניין בכלל.


כן מצאתי עניין בחברות, שסיפקו עבורי משפחה חלופית, בנות בגיל שלי שהתעניינו בי, שאלו עליי שאלות ונתנו לי המון המון אהבה. על זה אני אסירת תודה כל כך שאין מילים לתאר. כמה הכל מדויק בדיעבד, זה מטורף. כשהגעתי לתיכון, כבר חזר לי הביטחון העצמי, בזכות החברות שלי, התחלתי להרגיש יותר טוב עם עצמי ואז, גם המיניות שלי התחילה להתפתח. קיבלתי מחזור, התחלתי להרגיש תחושות מיניות בגוף ולחקור אותם עם הבנים לכיתה.


נראיתי טוב, החמיאו לי הרבה והתחלתי להאמין לכך שאני באמת אישה מושכת ומעניינת. אבל לא משנה כמה התפתחתי, כמה השתניתי מבחוץ בתוכי, עדיין הרגשתי כמו אותה הילדה המכוערת מחטיבת הביניים ובאיזהשהו מקום, עד לא מזמן, המשכתי להרגיש אותה חיה בתוכי. מה השתנה? לפני כמה שנים, התחלתי לה יחס, תשומת לב, דיברתי איתה, הסברתי לה הרבה דברים שלא הסבירו לה מעולם על החיים, על אהבה, על הגוף ועל מיניות ועם הזמן, ככל שהיא למדה והקשיבה, היא התחילה יותר ויותר לאהוב את עצמה.


היום אני יכולה לומר בלב שלם, שאני אוהבת את עצמי ואת איך שאני נראית ואני לא מתנצלת על זה. שנים הרגשתי לא נעים מנשים אחרות על המזל שלי בחיצוניות, אבל שוב רק הקטנתי את עצמי כדי לגרום לאחרים להרגיש בנוח. היום, אני מתגאה בזה שהגוף שלי מושך גברים ואני לא כועסת עליהם או פוחדת מזה אלא ליהפך!! אני נהנית מזה, אני מתעלת את זה במלאכה שלי ואני מברכת על המיניות השוצפת שבי. לא ככלי לסיפוק הנאתם המינית של גברים ולא ככלי להשיג דברים בעולם החומרי. אני פשוט נהנית מהגוף שלי, מהמגע בו, מהתחושות שעוברות בו ומהעונג שהוא מעניק לי. אני מספיק אוהבת את עצמי מבפנים כדי להכיר בחיצוניות שלי כאישה.





הקטנתי את עצמי בעיקר, כי לאורך השנים נשים תמיד התנגדו לי, קינאו בי, התחרו בי ואני אף פעם לא הבנתי למה. אני מבינה היום שזה מתנשא, לא להבין למה, אבל באמת שזה היה ממקום תמים, מהמקום הזה שעדיין הרגשתי כמו הילדה המכוערת והלא מושכת מפעם. היום סוף סוף אני לוקחת בעלות על הגוף שלי, על המיניות שלי, על הנשיות שלי...... אני מקבלת אותם באהבה, מודה עליהם כל יום ומשתוקקת לתת השראה לנשים אחרות כדי שגן הן ירגישו ככה מועצמות.


אז כן, אולי מבחוץ אני נראית מדהים, אבל זה לא נוגד את הבפנים, שהרגיש תמיד מכוער ולא מושך. ההבדל היום הוא שהילדה הפנימית שלי מרגישה אהובה, רצויה ושייכת. לא למקום, קבוצה או משפחה אלא בכלל, בעולם. אני נותנת לעצמי את כל האהבה שאני צריכה, אני תמיד רוצה להיות איתי ואני תמיד שייכת לעצמי, את כל הדברים שחיפשתי בחוץ מצאתי בתוכי, עד לרמה שלמדתי אשכרה לאהוב את עצמי, באמת.


אני לא חושבת שזה שיש לי רגליים ארוכות נותן לי יתרון על פני נשים אחרות ואני לא מאמינה שליופי החיצוני יש ערך, כל עוד הוא לא מגובה באהבה פנימית עצמית חזקה. לכל אחת מאיתנו יש משהו בעצמינו או בגוף שלנו שאנחנו לא אוהבות, אבל אם נחקור את זה לעומק, נראה שזה התחיל כנראה בתקופה בחיים שגם לא היה לנו ממש טוב עם עצמינו או עם החיים בכלל. לכל דבר פיזי בגוף יש מקור רגשי, חוויה טראומטית, רגש לא מעובד, משהו שלא הבנו נכון ואם נוכל ללכת אחורה ולמצוא את חווית המקור, נוכל גם לשנות את הפרספקטיבה שלנו, את הדרך בה אנחנו מסתכלות על עצמינו במראה.





לסיכום.....


גם אם אתם רואים מישהי כוסית, יש מצב שהיא רקובה מבפנים רגשית, ולכן אף פעם אין מה לקנא בנשים אחרות.

לא תמיד יש הלימה בין איך מישהי נראית מבחות לבין איך היא מרגישה כלפי עצמה מבפנים.

לכולנו הייתה תקופה מכוערת בילדות, שווה לבדוק מה עוד קרה באותה התקופה שגרם לנו להרגיש ככה.

שיח פנימי עם הילדה הפנימית שבנו זה הדבר הכי חשוב שתוכלו לעשות למען עצמכן.

יופי אמיתי מגיע מבפנים, לא מבחוץ ואין סיבה שכל אישה בעולם לא תרגיש מדהימה ומיוחדת, בזכות מי שהיא.

הדבר הכי מושך, זה משהי ששלמה עם עצמה ואוהבת את מי שהיא, ולא כמה היא שוקלת או מה מידת המכנסיים שלה.


ברגע שנלמד לאהוב את הילדה שבתוכנו, כמו שהיא, לחזק אותה ולהרים לה את הביטחון העצמי, המראה החיצוני שלנו ישתנה בהתאם. אולי לא נהיה דוגמניות על אבל מי רוצה להיות דוגמנית על?! הן רעבות כל היום ועצבניות בגלל זה באופן מתמיד. אישה שנוח לה עם עצמה, היא הכי יפה בעולם ולזה כולנו יכולות להגיע.


ברגע שנתחיל לעוף על עצמינו, נוכל להתחיל לעוף על החיים עצמם ולהשיג את כל מה שאנחנו רוצות ועוד.


אז למה את מחכה? מתי דיברת עם הילדה שבך לאחרונה? עכשיו זו הזדמנות מצוינת להתחיל.....

natashalahav@gmail.com 054-6907747 

אשמח לשמוע ממך!

עקבו אחריי כדי לא לפספס שום דבר!!!

  • YouTube Social  Icon
  • Instagram Social Icon
  • Facebook Social Icon

לפניות עסקיות

natashalahav@gmail.com

0546907747

© 2018 by Natalie Lahav. Proudly created with Wix.com