אחד הדברים המוזרים שאני מנסה להראות לאנשים שבאים אליי, זה שהחיבור ב״מיניות״ נוצר קוגם כל עם עצמינו. בין אם זה גבר או אישה, יש משהו זר בתפיסה הזו, של להיות המאהב או המאהבת של עצמי. לא במקום האחר אלא לפני, כבסיס איתן לצלילת עומק הזו אל תוך הנשמה שהיא ״חיבור מיני״.
מרגיש כשמדברים על טנטרה היום, זה בעיקר על איך לעשות סקס טוב יותר, איך להחזיק יותר זמן בסקס, איך לחוות יותר אורגזמות מסקסה השפרצות או איך לעשות יותר סקס בכללי.
וכן, גם אני פעם דיברתי על הנושאים האלה בדיוק אבל היום, אני תמיד יותר רואה מאתמול, כי עברתי דברים מאז. למדתי, חוויתי, כאבתי וריפאתי ואני מבינה יותר ויותר שההתעסקות בסקס זה עדיין נחשב להפניית תשומת הלב החוצה.
אני זוכרת ששמעתי בפעם הראשונה את הטענה שכל העולם בחוץ זו אשלייה. זה היה בסדנת שתיקה שעשיתי במנזר בצפון הודו בשם טושיטה, הרבה ישראלים עשו אותו....בהתחלה לא הבנתי, ואז אמרו שגם אני למעשה חלק מהאשליה הזו והמוח שלי התפוצץ, לא יכולתי להכיל את זה תפיסתית במיינד. אבל היום אני רואה שזה לא כזה הזוי, זה אפילו מאוד מדויק. זכיתי לראות שכל מה שאני חווה הוא סובייקטיבי, מהפרט הכי גדול כמו מזג האוויר ועד לפרט הקטן ביותר כמו הטעם של שוקולד.
אם כך, כל מיותר שאפנה את כל תשומת הלב שלי במחשבות על הבחוץ. זה כל כך מיותר שזה קצת מגוחך ובכל מקרה, זה בטוח בזבוז מוחלט של האנרגיה שלי. ובתכלס, כל מחשבה היא בזבוז אנרגיה כי היא מפנה אותה מהגוף שלי שנמצא ברגע הזה, למימד מקביל בו היא פשוט נבלעת אל תוך חור שחור ואינסוף של מחשבות וכלום.
בין אם זה כמה החזקתי מעמד בסקס, המשפט הלא יפה שאמרו לי בעבודה או המינוס בבנק, כל עוד נפנה את מרבית תשומת הלב שלנו בדברים שחיצוניים לנו, אנחנו ממשיכים לבזבז אנרגיה יקרה על כלום ושום דבר וחבל, אנחנו כאלה מדהימים... לא חבל ככה להתבזבז?
אז מה עושים? מורה אחד חכם בשם נימו לימד אותי, שהמקום הכי טוב להפנות את תשומת הלב שלי, הוא פנימה. לא פנימה למחשבה על מי שאני או על מהות היקום, לא פנימה כדי להבין את הסיפור דרך ניתוח והבנה מחדש אלא פנימה לרגש הפיזי שאני מרגישה בכל רגע נתון. אם זה בזמן סקס, אז להיות לגמרי בתחושות הפיזיות, בנשימה וברגשות שעולים בלייב. אם אמרו לי משפט לא יפה בעבודה אז לעצור, לעצום עיניים, לנשום ולהתרכז בתחושה בגוף. לנשום לשלוח לעצמי אהבה וחיזוקים. אם אני במינוס בבנק, להתחיל לשים לב לדפוסים מניפולטיביים בחיים שלי או כל דבר אחר שחוסם שפע, כלומר כל כאב שקשור להישרדות. פנימה, התשובה תמיד פנימה.
לכן ההתעסקות בסקס כבר קצת מצחיקה אותי כי היא שוב עוסקת בבחוץ ולא בבפנים. בתכלס, אני עוזרת לאנשים להבין למה הם כל כך מתרגשים בסקס ולא שולטים על האנרגיה המינית, למה הם כל כל אובססיביים לסקס ואיך זה קשור לכאבים מול אימא, למה קשה להם למצוא זוגיות, ליזום מול נשים, להיות אותנטיים ליד אנשים.
הכלי הוא הנשימה, החיבור לרגש או לילד הפנימי והעונג עצמי, כי בעונג עצמי אנחנו לומדים איך להתחיל לתת לעצמינו אהבה, אבל באמת.